הלכה: תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר קוֹנְסִין בּוֹ וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְאֶת הַמְּחוּבָּר. עַד כְּדוֹן מֵזִיד אֲפִילוּ שׁוֹגֵג וַאֲפִילוּ כְּרִיכוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
ואפי' כריכות. כלומר אפי' עשה העני מן הפאה שלקט או מן הלקט כריכות עומרים וסד''א דכיון דטרח כולי האי אין מוציאין ממנו קמ''ל דאפי' בכה''ג קונסין אותו ומוציאין ממנו וינתן לעני אחר:
עד כדון מזיד ואפי' שוגג. בעיא היא עד כאן לא שמענו דקונסין אותו אלא אם זרק במזיד ואי נימא דאפי' שוגג כדאמרי' בעלמא לר''מ דקניס שוגג אטו מזיד ולא איפשטא:
גמ' תני בשם ר''מ. בתוספתא ריש פ''ב דאין לו בה כלום אפי' מה שלקט דקונסין אותו ומוציאין ממנו הכל:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה בְּעִי מַה נָן קַייָמִין אִם בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עָשִׁיר הוּא. אִם בְּחוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְיֵשׁ אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְקִייַמְּנוּהָ בְּמַקְדִּישׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
וקיימנוה במקדיש ראשון ראשון. כלומר דדחי לה הש''ס דאיכא למימר דבהכי עסקינן שהקדיש ראשון ראשון שבא לידו והיינו בעניי וא''כ מהכא לאשמעינן מידי:
והקשה רב הושעיא מה אנן קיימין המקרא הזה שקורא עוני לכל עושר הגדול הזה. וה''ג כמו שהוא בשנים אוחזין אם בנתונין בתוך ידו עשיר הוא אי בשאינן נתונין לתוך ידו יש אדם מקדיש דבר שאינו שלו הוי אומר בנתונין בתוך ד''א שלו כלומר אם הם תחת רשותו וכבידו ממש א''כ עשיר הוא ומאי בעניי ואי בשאינן תחת רשותו כלל וכי היה יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו הוי אומר דאין לנו לפרש מקרא הזה אלא שהיו נתונין תוך ד''א שלו כשהקדיש וברשותו היה והא דאמר בעניי משום שאינן נתונין תחת ידו ממש והא קמ''ל האי קרא דד''א של אדם קונות לו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָּקִישׁ בְּשֵׁם אַבָּא כֹהֵן בַּר דָּלָיָא אָדָם זוֹכֶה בִּמְצִיאָה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ מַה טַעַם וְהִנֵּה בְּעוֹנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית י֨י זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחוֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרוֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
מה טעם. מהיכן למד ר''ל דד''א קונות לו וקאמר דמצינו שאמר דוד לשלמה והנה בעניי הכינותי לבית ה' וגו'.
אדם זוכה במציאה בתוך ד''א שלו. כצ''ל וכן הוא שם דפליגי ר''ל ור''י אם ד''א של אדם קונות לו בכ''מ או לא:
ריש לקיש וכו' גרסינן להא בגיטין פ' הזורק הלכה ג' ובשנים אוחזין הלכה ד' והנוסחא נשתנית ונשתבשה כאן במקצת:
משנה: 21a נָטַל מִקְּצַת הַפֵּיאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּפִירֵס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ וְכֵן בְּלֶקֶט וְכֵן בְּעוֹמֶר הַשִּׁכְחָה.
Pnei Moshe (non traduit)
נפל לו עליה וכו'. לפי שאין ד''א של אדם קונות לו אלא בסימטא ובצידי רה''ר אבל לא בשדה חבירו ולא ברה''ר:
אין לו בה כלום. ואפי' במה שלקט דקונסין אותו ומוציאין ממנו התלוש והמחובר:
מתני' נטל אחד מן העניים. מקצת הפאה שלקט וזרקה על השאר כדי לקנות:
הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִּי קוֹמֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהָתַנֵּינָן רָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְנָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּבָא אַחֵר וְהֶחֱזִיק בָּהּ זֶה שֶׁהֶחֱזִיק בָּהּ זָכָה בָהּ. אָמַר לֵיהּ תִּיפְתָּר בְּשֶׁלֹּא אָמַר יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלִּי. וְהָתַנִּי נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּפִירֵס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הִיא בְּשֶׁלֹּא אָמַר יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלִּי. וְהָתַנִּי רִבִּי חִייָא שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מִתְכַּתְּשִׁין עַל הָעוֹמֶר וּבָא עָנִי אַחֵר וַחֲטָפוֹ מִלִּפְנֵיהֶן זָכָה בָּהּ. אָמַר לֵיהּ עוֹד הִיא בְּשֶׁלֹּא אָמַר יִזְכּוּ לִי אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
עוד היא בשלא אמרו. ה''נ משום האי טעמא הוא דכיון שהיו מרובין יחד ולא אמרו כל הקודם בד''א יזכה גלו אדעתייהו דלא ניחא להו למיקני בד' אמות:
שנים שהיו מתכתשין. היו כותשין א' לחבירו ומריבין זה עם זה על עומר אחד ובא עני אחר וחטפו מלפניהן זכה בו והא הכא דלא נפילה ולא גילוי דעת איכא ואמאי זכה האחר:
והתני ר' חייא. בתוספתא שם:
א''ל עוד היא. ה''נ טעמא דשלא אמרי וכו' דאף בפאה אמרינן כיון דגלי אדעתיה דבנפילה הוא דניחא ליה דליקני לאו כלום הוא:
והתני הכא נפל לו עליה וכו'. וקס''ד דבפאה הואיל והתורה זכתה לו גילוי דעתו לאו מידי הוא ואם ד''א קונין לו אמאי לא קנה:
תיפתר בשלא אמר יזכו לי ד' אמות שלי. כלומר אע''ג דממילא קונות לו מ''מ הכא כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בד''א לא ניחא ליה דהא לא אמר מידי:
השיב ר' יעקב בר אידי קומי ר''ל. כצ''ל וכן הוא בגיטין ובפ' שנים אוחזין דמקשי לר''ל מהא דתני התם ראה את המציאה וכי' זה שהחזיק בה זכה בה ואמאי וליקנו לי' ד' אמות שלו:
אָמַר רִבִּי אָבִין מַהוּ בְּעוֹנְיִי שֶׁאֵין עֲשִׁירוּת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר בְּעוֹנְיִי בְּעִינּוּי שֶׁהָיָה 21b מִתְעַנֶּה וּמַקְדִּישׁ סְעוּדָתוֹ לַשָּׁמַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
בעינוי שהיה מתענה. שהיה מצמצם בסעודתו שלא כדרך המלכים בשביל להקדיש לשמים.
א''ר אבין. כלומר א''נ כדר' אבין דלהכי קאמר בעניי לפי שאין להתפאר בעשירות לפני מי שאמר והיה העולם שהכל שלו הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source